גמרא
פירוש
וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בָּא בְּשׁוּתָּפוּת.
רַבִּי אוֹמֵר לָמָּה יצאת מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה לִידּוֹן בִּתְמוּרַת שְׁמוֹ וּבִתְמוּרַת גּוּפוֹ.
לוֹמַר לָךְ תְּמוּרַת שְׁמוֹ קְרֵיבָה תְּמוּרַת גּוּפוֹ אֵינָהּ קְרֵיבָה תְּמוּרַת שְׁמוֹ נִגְאֶלֶת תְּמוּרַת גּוּפוֹ אֵינָהּ נִגְאֶלֶת.
תְּמוּרַת גּוּפוֹ חָלָה עַל דָּבָר הָרָאוּי וְעַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי וּתְמוּרַת שְׁמוֹ אֵינָהּ חָלָה אֶלָּא עַל דָּבָר הָרָאוּי בִּלְבַד.
אָמְרִי מִשּׁוּם דְּרַבִּי רַחֲמָנָא דְּאִית בֵּיהּ תְּמוּרַת שְׁמוֹ אִיגְּרוֹעֵי אִיגְּרַע אִין דְּאָמְרִינַן מַאי דְּרַבִּי רַבִּי וּמַאי דְּלָא רַבִּי לָא רַבִּי.
וְהָא מֵהֵיכָא תֵּיתֵי אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִשּׁוּם דְּהָוֵה דָּבָר הַבָּא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ וְאֵין בּוֹ אֶלָּא חִידּוּשׁוֹ בִּלְבָד.
אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר דָּבָר הַבָּא בְּחוֹבָה עוֹלַת חוֹבָה הִיא דְּעָבְדָה תְּמוּרָה הָא עוֹלַת נְדָבָה לָא אֲמַר לֵיהּ עוֹלַת נְדָבָה נָמֵי כֵּיוָן דְּקַבְּלַהּ עֲלֵיהּ עַבְדַּהּ תְּמוּרָה.
וְלֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְעוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת.
מַאי קָסָבַר אִי קָסָבַר לַהּ אכְּמַאן דְּאָמַר מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִבּוּר אָזְלִי פְּשִׁיטָא דְּלָא עָבְדָה תְּמוּרָה הָא אֵין תְּמוּרָה בְּצִבּוּר.
אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת יָחִיד אָזְלִי מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ בְּהֶדְיָא דְּעָבְדָה תְּמוּרָה דְּתַנְיָא עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת עוֹשָׂה תְּמוּרָה דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת עוֹשָׂה תְּמוּרָה וְאִיהוּ סָבַר אֵין עוֹשָׂה תְּמוּרָה.
אִי הָכִי דבעיא רַבִּי אָבִין בהִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ וְהֵמִיר בּוֹ וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה מַהוּ שֶׁיַּחְזוֹר וְיָמִיר בּוֹ.
אַלִּיבָּא דְּמַאן אִילֵימָא אַלִּיבָּא הדרן עלך הכל ממירין
מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אמר ר׳ שמעון והלא מעשר כו׳ – דהאי (לא ימירנו) [לא יבקר] אמעשר קאי. [ודבר שאינו בשותפות. כדאמר בפרק בתרא דבכורות יהיה לך ולא של שותפות אמר ר׳ להכי יצא מעשר]:
לידון בתמורת שמו ותמורת גופו – דתמורת שמו [דמעשר] קרבה ותמורת גופו לא קרבה והיינו ולחלק [בין] תמורת שמו [לתמורת גופו] (קרבה) תמורת שמו היינו כדמפרש לקמן מנין שאם קרא תשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי תשיעי נאכל במומו ועשירי מעשר ואחד עשר קרב שלמים ועושה תמורה ומנלן דקדשי מדכתיב כל מעשר מרבויא דכל: ותמורת גופו – היינו תמורתו ממש [אינה קריבה דגמר מעשר עברה עברה מבכור וכתיב בבכור קדש הם הם ולא תמורתן. ותמורת שמו נגאלת מ״ט משום דשלמים נגאלין כשאר קדשים ותמורת שמו שלמים הוי ויש להן דין דשלמי׳. תמורת גופו אין נגאלין דכתיב במעשר לא יגאל ותמורתן נמי] [כיוצא בו] תמורת גופו חלה על דבר שאינו ראוי לקרבן כגון בעל מום דכתיב לא ימיר אותו טוב ברע היינו בעל מום וכי היכי דחיילא תמורת מעשר אבעל מום הכי נמי חיילא אאתנן ומוקצה [ונעבד] דקי״ל דכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה וע״ז פוסל בו: ותמורת שמו אין חלה אלא על דבר הראוי – ליקרב (למזבח) שלמים: אמרי – מאי האי משום דרבי רחמנ׳ במעשר דאית ביה תמורת שמו איגרועי איגרע האי תמורת שמו מתמורת גופו דאילו תמורת גופו חלה על בעל מום קבוע ותמורת שמו לא חיילא על מום קבוע:
אין – ודאי [דאמרינן] מאי דרבי בתמורת שמו רבי כגון דקרבה ונגאלת [כשלמים ומאי דלא רבי למיחל על דבר שאינו ראוי לא רבי: והא מהיכא תיתי – דאמרינן מאי דרבי רבי ומאי דלא רבי לא רבי אימא רבי לכל מילי:
אמר רב הונא משום – שיצא לידון בדבר החדש דתמורת שמו קרבה ונגאלת] מה שאין כן בתמורת גופו הילכך אין לך בו אלא חדושו בלבד: [ולא נצרכה – ההיא דקאמר ודבר שבא חובה אלא למעוטי]: עולה הבאה מן המותרות – כגון (שהקדיש) [שהפריש] מעות לחובתו וניתותרו מהן דההיא לא עבדא תמורה. דהא אמרי רבנן מותרות לנדבת ציבור אזלן וציבור לא עבדי תמורה: וניתק – זה ראשון לעולה משום דנמצא לאחר כפרה [והיינו] עולה הבאה מן המותרות [הא קא מיבעיא ליה: ל״א אי אליבא דר׳ שמעון דאמר ממעשר ילפינן אפי׳ חדא תמורה נמי לא עבדא דהא אמר מה מעשר שבא חובה עושה תמורה (ואפי׳) ועולה הבאה מן המותרות אינה באה חובה: והכי קא מיבעיא ליה אי סבירא ליה לר׳ אלעזר כר׳ שמעון דאמר אין מימר וחוזר ומימר הני מילי בחד גופה בב׳ גופין וקדושה אחת מאי היינו בלא נתכפר: וב׳ קדושות וגוף אחד – היינו בלא הומם מאי מי חוזר ומימר בגוף אחד וקדושה אחרת מאי תיבעי]:
הדרן עלך הכל ממיריןרשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
לידון בתמורת שמו ותמורת גופו – דתמורת שמו [דמעשר] קרבה ותמורת גופו לא קרבה והיינו ולחלק [בין] תמורת שמו [לתמורת גופו] (קרבה) תמורת שמו היינו כדמפרש לקמן מנין שאם קרא תשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי תשיעי נאכל במומו ועשירי מעשר ואחד עשר קרב שלמים ועושה תמורה ומנלן דקדשי מדכתיב כל מעשר מרבויא דכל: ותמורת גופו – היינו תמורתו ממש [אינה קריבה דגמר מעשר עברה עברה מבכור וכתיב בבכור קדש הם הם ולא תמורתן. ותמורת שמו נגאלת מ״ט משום דשלמים נגאלין כשאר קדשים ותמורת שמו שלמים הוי ויש להן דין דשלמי׳. תמורת גופו אין נגאלין דכתיב במעשר לא יגאל ותמורתן נמי] [כיוצא בו] תמורת גופו חלה על דבר שאינו ראוי לקרבן כגון בעל מום דכתיב לא ימיר אותו טוב ברע היינו בעל מום וכי היכי דחיילא תמורת מעשר אבעל מום הכי נמי חיילא אאתנן ומוקצה [ונעבד] דקי״ל דכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה וע״ז פוסל בו: ותמורת שמו אין חלה אלא על דבר הראוי – ליקרב (למזבח) שלמים: אמרי – מאי האי משום דרבי רחמנ׳ במעשר דאית ביה תמורת שמו איגרועי איגרע האי תמורת שמו מתמורת גופו דאילו תמורת גופו חלה על בעל מום קבוע ותמורת שמו לא חיילא על מום קבוע:
אין – ודאי [דאמרינן] מאי דרבי בתמורת שמו רבי כגון דקרבה ונגאלת [כשלמים ומאי דלא רבי למיחל על דבר שאינו ראוי לא רבי: והא מהיכא תיתי – דאמרינן מאי דרבי רבי ומאי דלא רבי לא רבי אימא רבי לכל מילי:
אמר רב הונא משום – שיצא לידון בדבר החדש דתמורת שמו קרבה ונגאלת] מה שאין כן בתמורת גופו הילכך אין לך בו אלא חדושו בלבד: [ולא נצרכה – ההיא דקאמר ודבר שבא חובה אלא למעוטי]: עולה הבאה מן המותרות – כגון (שהקדיש) [שהפריש] מעות לחובתו וניתותרו מהן דההיא לא עבדא תמורה. דהא אמרי רבנן מותרות לנדבת ציבור אזלן וציבור לא עבדי תמורה: וניתק – זה ראשון לעולה משום דנמצא לאחר כפרה [והיינו] עולה הבאה מן המותרות [הא קא מיבעיא ליה: ל״א אי אליבא דר׳ שמעון דאמר ממעשר ילפינן אפי׳ חדא תמורה נמי לא עבדא דהא אמר מה מעשר שבא חובה עושה תמורה (ואפי׳) ועולה הבאה מן המותרות אינה באה חובה: והכי קא מיבעיא ליה אי סבירא ליה לר׳ אלעזר כר׳ שמעון דאמר אין מימר וחוזר ומימר הני מילי בחד גופה בב׳ גופין וקדושה אחת מאי היינו בלא נתכפר: וב׳ קדושות וגוף אחד – היינו בלא הומם מאי מי חוזר ומימר בגוף אחד וקדושה אחרת מאי תיבעי]:
הדרן עלך הכל ממיריןרשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush